אני כל יום בהודיה על הרבה דברים בחיי והיום מצאתי את עצמי בהרפתקאה שיכלה להסתיים אחרת לגמרי, תודה לאינטואיציה שלי ותודה להקשבה לה.
נכנסתי היום לים והרגשתי ברת מזל להיות בגן עדן, ראות מושלמת, ים פלטה, מדהים ממש.
נכנסו מלא אנשים היום להנות מגן העדן הזה וביניהם חבר שלי הנק על קיאק, אני מתחילה לשחות ופתאם נתקלת בחוט דיג וישר מתחילה לאסוף אותו, ג׳ירג׳ור של מאות מטרים, תוך כדי איסוף אני קולטת להקה ענקית של ברקודות וקוראת להנק שהיה לא רחוק לבוא לראות.
צילמתי ממש בקטנה כיוון שהייתי עסוקה עם החוט דיג הזה שרק רציתי לאסוף אותו לפני שאיזה צב יסתבך בו, בדר"כ שאני נתקלת בחוט כזה אני מלפפת אותו סביב היד והיום הקול הפנימי שלי אמר לי לא לעשות זאת אלא כל פעם לאסוף קצת ולשחרר.
ברקע כל הזמן עוברת סירת דייגים הלוך ושוב ואז באחת הפעמים שהיא עוברת אותי, טאק, המדחף נתפס בחוט שאני אוספת ואני קולטת את ערימת החוט טסה ממני במהירות פסיכית ואיזה מזל שהיד שלי לא מלופפת בתוכו, מזל ענק!
קצת בשוק מהסיטואציה ובהודיה ענקית על כך שהקשבתי לאינטואיציה שלי, איזה מזל.
סירת הדייגים חוזרת והפעם הם קלטו את הלהקה של הברקודות שהיתה במים וישר התחילו בסיבובים במקום והשלכת רשת, הם תפסו את רוב הלהקה שכמה דקות לפני כן עברה מתחתי.
בינתיים אני קולטת סירת משטרה מתקרבת, באה לבדוק רשיונות של הדייגים ולראות שהכל בסדר.
השוטר אמר שדיווחו שיש אנשים במים בסכנה, הדייג ישר התחיל להאשים אותנו שאנחנו באנו אליו, לא היה ברור למה הוא מאשים אותנו בזה שהיינו בסביבה, הוא חשב שאנחנו התקשרנו למשטרה והבהרנו לו שהכל טוב ואני רק עם מצלמה, השוטר אמר לנו שלכולנו מותר להיות כאן במים ואין שום חוק המונע מסירת הדיג להתקרב לחוף.
צריך להיות חוק שיסדיר את עניין כלי השיט הממונעים אחת ולתמיד, שכלים ממונעים שומרים על מינימום 500 מטר מרחק מהחוף. נקודה.
אני קולטת את החוט שהתחלתי לאסוף ממקודם וממשיכה במלאכה עד שהגעתי לקצה שלו.
הדייגים המשיכו בשלהם, תפסו שם שלל ענק, צללנו לראות את הדגים שתפוסים שכמה דקות לפני כן שחו חופשיים בלהקה מדהימה, מציאות...
שמרו על עצמכם ותהיו ערניים, שבוע טוב.
