שמי טל רז, 

מרצה ליצירת מודעות לשמירה על הסביבה, פעילה סביבתית, מתעדת את החיים מתחת למים ועורכת סיורים בימה של בת גלים.

נולדתי וגדלתי במקום מיוחד במינו, בו הר נושק לים ומורדותיו ממשיכים במעמקים,

בפנינה הימית של חיפה, שכונת בת גלים.​​

"הים הוא אהבת חיי

המקור לבריאות, השפיות וההשראה שלי"

אני טל רז, טל בת הים

מאוהבת בים, פעילה סביבתית, מרצה, צלמת תת־ימית ומובילת מיזם הזיהוי האינדיבידואלי של צבי הים בשונית בת גלים.

נולדתי וגדלתי בבת גלים, הים היה מאז ומתמיד חלק מחיי, אהבת חיי.
אני פותחת את הבוקר בי זאת זכות גדולה את קולם של החברים שלי מתחת למים, חיות הבר המרהיבות שיש כאן זאת זכות ענקית ונדירה, ואני בהודיה כל יום מחדש על כך.

יצאתי מהשבלול כי משהו גדול ממני התפרץ, הרצון העז לקחת צעד קדימה ולדעת שאני מתחילה דרך חדשה בהעלאת המודעות, מוסיפה לחשיפה מהתיעודים סיפור, סיפור על אהבה, על חיבור למימד שהוא החיים שלי, אני מרגישה שהים הוא המקור לבריאות, השפיות וההשראה שלי והוא חייב את ההגנה שלנו.

ים = חיים

הוא הבית שלהם

עבורי הים הוא הרבה יותר מנוף יפה.
הוא הבית שלי, אהבת חיי, המקור לבריאות, לשפיות ולהשראה שלי.

כמעט בכל יום אני נכנסת למים, אל ריף הבית שלי.
שם, מתחת לפני הים, אני פוגשת עולם חי, פראי ומופלא: צבי ים, חתולי ים, עטלפי ים, תמנונים, דיונונים, סרטנים, מדוזות, דגים ועוד אינספור יצורים שמזכירים לי בכל פעם מחדש כמה אוצרות טבע יש לנו ממש כאן, קרוב לבית.

עם השנים, המפגשים האלה הפכו לשליחות חיי.

אני מתעדת את חיות הבר הימיות, מזהה ועוקבת אחר צבי הים שחיים ומבקרים בשונית, משמיע את קולם — דרך הרצאות, סיורים ימיים, צילום תת־ימי, חינוך סביבתי ושיתופים מהשטח.

לצד היופי, אני פוגשת גם את הצד הכואב של הים: שקיות ניילון, בקבוקים, פחיות, פלסטיק, חוטי דיג ופסולת שמסכנת את בעלי החיים ופוגעת בסביבה הימית.
לכן כמעט כל כניסה שלי לים מסתיימת גם באיסוף פסולת — כי מבחינתי שמירה על הים היא לא סיסמה, היא פעולה יומיומית.

חיות הבר שפגשתי בדרך הן הסיבה והמשמעות לעשייה שלי.
הן מזכירות לי למה חשוב להגן על הים, למה חשוב לחבר אנשים לטבע, ולמה כל פעולה קטנה יכולה ליצור אדווה של שינוי.

אני מזמינה אתכם לצלול איתי אל העולם שמתחת לפני המים —
דרך הרצאות, סיורים ימיים, סיפורים, סרטונים ותיעוד נדיר מריף בת גלים.

בפנינה הימית של חיפה — המקום שבו ההר נושק לים, ומורדות הכרמל ממשיכים אל מתחת לפני המים.

כי כשמכירים באמת את הים — אי אפשר שלא לאהוב אותו.
וכשאוהבים אותו — רוצים לשמור עליו.

אפשרות קצרה יותר לפתיח העליון באתר

אני טל רז, טל בת הים
פעילה סביבתית, מרצה, צלמת תת־ימית ומובילת מיזם לזיהוי אישי של צבי הים בשונית בת גלים.

דרך הרצאות, סיורים ימיים ותיעוד מקורי מהשטח, אני מזמינה אנשים לצלול אל העולם המופלא שמתחת לפני הים — להכיר את חיות הבר מקרוב, להתאהב בטבע הימי, ולהפוך את האהבה הזו לרצון לשמור עליו.

הים הוא הבית שלי, מקור ההשראה שלי והסיבה לשליחות שלי.

משפטים קצרים לכפתורים באתר

להרצאות שלי
לסיורים הימיים
להכיר את צבי הים של בת גלים
בואו לצלול איתי
להזמנת הרצאה או סיור

איזה נקודות יכולות לעניין ובעיקר לחבר, אני מעוניינת להיות אותנטית ולכתוב מהלב

Thought for a couple of seconds

כדי שהעמוד הראשי יחבר באמת, הייתי פחות מתחילה מ״מה אני עושה״ ויותר מ־למה אני עושה את זה.

הנקודות שהכי יכולות לעניין ולחבר הן אלה שיש בהן רגש, סיפור אישי ואמת שלך:

1. הילדות בבת גלים

לא רק “נולדתי וגדלתי בבת גלים”, אלא מה זה עשה לך.

למשל:
גדלתי במקום שבו הים לא היה רק נוף — הוא היה חלק מהחיים. הרקע של הילדות שלי היה גלים, מלח, סלעים, רוח, ושונית שממשיכה את הכרמל אל תוך המים.

2. הקשר האישי לים

זה הלב של העמוד. אנשים מתחברים לזה שאת לא “עובדת עם ים”, את חיה אותו.

אפשר לכתוב:
הים בשבילי הוא המקום שבו אני נושמת הכי עמוק. הוא המקום שמחזיר אותי לעצמי, שמרפא, שמרגיע, שמזכיר לי מה באמת חשוב.

3. הרגע שבו התחלת לראות את חיות הבר כחברים

זה מאוד ייחודי לך. לא כולם מכירים צבים בשמות.

אפשר לכתוב:
בהתחלה ראיתי צב ים. אחר כך ראיתי עוד אחד. ואז לאט לאט הבנתי — אלה לא “סתם צבים”. לכל אחד יש פנים, סימנים, אופי, הרגלים, סיפור. עם הזמן הם הפכו לחברים שלי.

4. המעבר מאהבה לשליחות

חשוב להסביר איך האהבה הפכה לעשייה.

למשל:
ככל שפגשתי יותר יופי מתחת למים, כך גם ראיתי יותר כאב — חוטי דיג, שקיות, פלסטיק, פסולת. והבנתי שאני לא יכולה רק להתפעל. אני חייבת גם לפעול.

5. למה את מנקה שוב ושוב

זה יכול להיות מאוד חזק אם הוא כתוב מהלב, לא כפעולה טכנית.

אפשר לכתוב:
כשאני מוצאת חוט דיג או שקית במים, אני לא רואה רק פסולת. אני רואה סכנה לצב שאני אולי מכירה בשם. לפעמים זה ההבדל בין חיים למוות.

6. מיזם הזיהוי האינדיבידואלי

כאן כדאי להכניס את הבידול שלך, אבל דרך רגש.

למשל:
מתוך המפגשים החוזרים עם צבי הים נולד מיזם הזיהוי האינדיבידואלי. רציתי שהם לא יהיו שקופים. רציתי שאנשים יבינו שיש כאן אוכלוסייה חיה, מוכרת, חוזרת, עם פנים ושמות — ושיש לנו אחריות לשמור עליה.

7. מה את רוצה שאנשים ירגישו אחרי מפגש איתך

זה חשוב מאוד לעמוד ראשי.

אפשר לכתוב:
אני לא רוצה שאנשים רק יידעו יותר על הים. אני רוצה שהם ירגישו אליו משהו. שיתרגשו, שיסתקרנו, שירצו לשמור עליו. כי בעיניי שינוי אמיתי מתחיל בחיבור רגשי.

8. משפט חשוף ואישי

משפט כזה מאוד מחבר:

העשייה שלי נולדה מאהבה גדולה, אבל גם מדאגה גדולה. אני רואה בכל יום כמה הים שלנו יפה, וכמה הוא פגיע.

או:

אני לא מדברת על הים מבחוץ. אני מדברת עליו מתוך המים, מתוך מפגשים אמיתיים, מתוך שנים של שחייה, תיעוד, ניקוי, דאגה ואהבה.

9. החיבור לקוראים

בסוף חשוב להזמין אותם פנימה, לא רק לספר על עצמך.

למשל:
אני מזמינה אתכם להכיר את הים דרך העיניים שלי — לא כמשאב, לא כרקע לחופשה, אלא כעולם חי, עדין ומופלא, שיש בו נשימה, תנועה, מערכות יחסים וסיפורים.

10. המשפט הכי שלך

משהו פשוט, לא שיווקי:

אני מאמינה שכשאנשים פוגשים את הים באמת — הם לא נשארים אדישים.

בעיניי, המבנה הכי נכון לעמוד הראשי שלך הוא:

מאיפה באתי → מה הים בשבילי → את מי פגשתי מתחת למים → מה גיליתי שכואב לי → איך זה הפך לשליחות → איך אני מזמינה אחרים להתחבר ולשמור.

וזה אולי המשפט שיכול להחזיק את כל העמוד:

הים הוא הבית שלי, וחיות הבר שבו הן הסיבה שיצאתי לשליחות — לחבר אנשים אל היופי שמתחת לפני המים, כדי שירצו לשמור עליו.

​

החיים מתחת למים בריף בת גלים הם הסיבה והמשמעות לעשייה שלי, לנקיונות האינסופיים של פסולת מהים והחוף, הדרייב להעלאת המודעות לשמירת הסביבה הימית.